זקפת
האנטנטת הרוטטות בדמי הליל. נהמת מנוע מיוחמת.לשון הים מלקקת בשקיקה אל בין ירכיה
הרכות של חוף נהריה. קרן אור פולחת את האפילה ונצוצות אור מותזות לכל עבר
באורגוזמת אור נפלאה כאומרת "הרי ביאת המשיח".
אם
קבלת המעטפה החומה ועליה החותמת המשולשת עוברים אנו לעולם עחר (עח"ר = עייף,
חרמן ורעב).
נתן
מלך העיר (תרגום שלי: נתן, מפקד העיר נהריה) מקפיץ אותנו למקרה אמת. את הזמן אינו מודד בשעון כי אם בלוח שנה אבל
מנחם אותנו: "אתם נראים כמעט כמו
חיילים אמיתיים!".
אני
חושב לעצמי: אם חברים כאלה - מי צריך אויבים?
אנו
חברי היחידה המובחרת של קו החזית הקדמית במפקדת העיר נהריה.
בוט"שנו
בשעה 18:00 ברכב מיוחד לצרכינו. הרבה אוורור, שותה הרבה דלק ועושה הרבה רעש כדי
שתרגיש שעשיית משהו.
אנו שומרים כנגד פלישת פילים ורודים לחוף. פילים ורודים
ידועים כעצבניים ומסוכנים במיוחד ועל כך
יש להעריך את העובדה שבמשך כל שהותנו כאן לא נתקל איש מתושבי העיר בפיל ורוד. כנראה שפעילותנו כאן הינה מוצלחת
במיוחד.
לאחר האורגיה הלילית של רטט גופות ונהמות מיוחמות אין פלא שאנו
"גומרים" בכל ענות חלושה ונופלים תשושים על משכבנו.
על
האוכל
לא
על האוכל לבדו? ייתכן, אבל בלי אוכל הרי לא ייתכן, אנו בשמירה כללית על הבריאות,
אוכלים רק ארוחה אחת ביום (24 שעות ברציפות).
מילון המונחים הצבאיים למדנו בעל פה והם נראים כאוסף של איזה זאולוג מטורף:
תנשמת: דבר מעופף בעיקר בלילה ומפריע לנו לישון
שק-עור:
ערלה, משהו בלתי רצוי שחותכים ואחר כך קוברים... אם מצליחים לתפוס אותו.
אנקור: דבר
קטן כזה המקפץ בשטח.
פרש
תורכי: אגדת עם נפוצה בין יחידות צה"ל, חלומה של כל נסיכה וקק"צ (קצין
קרבי צעיר). דמות המעוררת את דמיונם הפרוע בפלישתו למקומות אינטימיים לא לו.
חדירה אינטימית זו מתרחשת לרב בשעות הלילה החשוכות כאשר מנסים כולם ליצור עמו
מגע באוירת התרגשות כללית. לעיתים מסתיים העניין במגע פיזי הדוק, צעקות, גניחות
ופצוצים כ "צבא שמיים" לרוב.
