היי עינת ולעם הגימלאים הצעירים
הנקודה העיקרית שעלתה אצלי מהכתבה שצרפת, היתה בנוגע להארכת החיים.
"איש באמונתו יחיה" מביא אותי להמשך, כלומר "איש
באמונתו גם ימות" שהרי כולנו נמות יום אחד.
המוות הוא דבר מפחיד ולכן טוב שהוא סופי כל כך, כלומר זה יקרה רק
פעם אחת לכל אחד מאתנו.
לטעמי כדאי לראות את הצד החיובי בכל דבר כולל המוות - ((Always look on the bright side of life
מאחר ו"איש באמונתו יחיה" - האמונה שלנו יכולה לעשות
ניסים ונפלאות לטובת השקט הנפשי שלנו בגילים המתקדמים.
אך גם ההפך הוא נכון - אפשר לחיות בדאגה מתמדת עקב אמונה מסוימת
(למשל גלגול נשמות שם אמות אין סוף פעמים)
אני מאמין שאכן אמות יום אחד אבל עד אז, למה לא לסחוט את החיים עד
תום?!
אפשר להיות כל כך עסוקים בנסיונות לחיות חיי נצח עד שאנו עלולים
לשכוח לחיות את היום!
הרי העבר הוא זכרונות, העתיד הינו חלומות, והמציאות היחידה שלנו
היא ההווה = היום! עכשיו! ברגע זה ממש!
ומה שכייף לי ברגע זה הוא להעלות דברים בכתב - וזה מה שעשיתי כאן
אז להתראות אי שם במציאות היומיומית שלנו
דוד אלמן
