אתם ממשיכים לקרוא?! מצויין!!. כנראה
שהכותרת עובדת 😂😏😏
מה שבא לי לספר לכם הוא על משהו מדהים שחוויתי לאחרונה. אני מדבר על "מסע
במדבר" אליו יצאתי עם קבוצה של כ-30 הרפתקנים וזוגתי היקרה.
לא אלאה אתכם בפרטים טכניים/מקצועיים, בעיקר מחוסר ידע שלי בנושא.
אבל חוויות זה כבר משהו אחר, ואת זה ברצוני להעביר כאן.
אחטא לאמת אם אומר שהיה לי נוח כל הזמן. היו רגעים ממש לא נוחים. קשה
לי בחברה ואם אני משתתף באירועים אלה זה בעקבות תובנה מדהימה שהתוודיתי אליה
לאחרונה. מדובר ב-"יציאה מאזור הנוחות" לצורך התפתחות. אני יושב
במעגל אנושי ומגיע תורי לומר משהו בנושא שהועלה, ואני מרגיש חוסר נוחות שמבקשת
ממני לקום ולברוח. אני נשאר על אפי וחמתי (פיצול אישיות כנראה) ובסופו של המפגש
מרגיש שהרווחתי משהו עם כל האי-נוחות שבעניין.
החוויה ב"ה" הידיעה היא החברותא. התקשורת עם המשתתפים.
עבורי זו יכולה להיות אבן נגף רצינית, ולהפתעתי יצאתי מהמסע עם משהו שמתקרב
להתאהבות באנשים.
למי שמעוניין בצד "המעשי" הרי תאור קצר: המסע במדבר התקיים
בעיקר באזור ניצנה. אזור מדברי יפהפה, לפחות לטעמי. העברנו שלושה ימים בפעילות
חברתית שנפרשה על כל שטחי האישיות שלנו,
הפיזי, השכלי, החוויתי והחברתי.
בילינו בדינמיקה קבוצתית הדורשת יכולת להתבטא, ובמיוחד להקשיב לאחר.
בדקנו את היכולות שלנו ביצירה, בהבעת דעה על מושגים כגון "תשוקה",
"חופש", "בית", "חברותא" ועוד. בדקנו גבולות פיזיים
כאשר התמודדנו עם דיונות החול באזור, אם בטיפוס וירידה מהן ואם בגלישה של ממש במדרון
התלול. תנאי המדבר שאיננו רגילים להם בחיי היום-יום "הכריחו" אותנו
להתמודד. כל התמודדות כזו מהווה התפתחות אישית.
אותי הדהימו במיוחד אלה עם המגבלות הפיזיות, שהצליחו למדר את הבעיה
כפיזית בלבד, הרחק מהצד החוויתי והנפשי. איזו השראה הם משדרים!!!
אישית, אני ממליץ בחום על ה"מסע" לכל מי שמעוניין להתפתח בתקופת הגיל שלנו.
