ברצוני לקחת אתכם למסע מופלא אותו
חוויתי אתמול, ומעשה שהיה כך היה: כולנו
שמענו מזה זמן על תחנת הדלק החדשה העונה לשם "אברך אלון". ובכן, זו אמת
לאמיתה!! התחנה פעילה! וזאת למרות שהמשיח
טרם הגיע !!!
בבקר חורפי נאה זה ירדתי ב"רולס-רויס"
שלי, העונה לשם "פיאט אונו", ועצרתי ליד המשאבה הראשונה במתחם החדש.
המשאבה, חדשה ונוצצת העומדת לה ברוב הדר כסמל להישג הטכנולוגי המרשים של בני האדם,
נראית כקורצת אלי ומזמינה אותי אליה בקול שקט ומפתה.
ביד רועדת מהתרגשות שלפתי את כפתורי
הכחול, אותו כפתור כחול שהושם בתיבת הדואר הפיסית היחידה שיש לי, על ידי השלטון
המקומי, ובחרדת קודש, על קצות אצבעות, כשחשש
גדול נשקף מעיני, קרבתי אל המתקן. העזתי וקראתי
את הוראות ההפעלה. כן, ממש עשיתי זאת!!!
יצאה בת קול וקראה אלי: "גש הלום
ושים כפתורך הכחול על המקום אותו אראה לך"
בו ברגע הוצפתי בחום נעים שזרם בכל
גופי. בקושי יכולתי לנשום. "מכירים בי!!" חלפה המחשבה בראשי ואושר בל
יתואר פשט בכל גופי. הפחד היה כלא היה. הרגשתי שאני מוכן לכל. כעת דבר לא יעצור בעדי
!!!
הנחתי ברכות את כפתורי הכחול במקומו
המיועד, והד לי ענה מירכתי המתקן :" אנא הקש סיסמתך".... "סיסמה? איזו סיסמה? אלי! אלי! אוי לי כי עורגלתי!! ואני אנא אני בא?".
חרדה נוראה פשטה בי. חיל ורעדה
אחזוני. ראשי חישב להתפוגג ובו ברגע חרב עלי כל עולמי.
ברגע זה סובבוני אנשים טובים עם
כוונות טובות וכמקובל במצבים כאלה, שפע של הצעות נחתו עלי: "4 ספרות אחרונות", "מספר
זהות", "מספר הרכב", "יומולדתה של סבתא" ..... והקולות הלכו
וגברו, העולם החל סובב סביבי במהירות הולכת וגוברת. ליבי עמד מלכת והינה מגיע
סופי, חשבתי..... עוד רגע קט והתעלפתי, כשלפתע צל נעים ירד עלי וכיסה חרדתי.
לפני עמד האביר בחליפת הגריז, הלא הוא
נ...נח...נחמ...נחמן המאומן בדרכם של מכוניות. הרים הוא את ידו ושקט נפל בכל.... איש לא נע.
צפור לא צייצה, ענן לא זימר, עץ לא גיהק. השמש עצמה עמדה מלכת, ותצא בת קול ותקרא אלי:
"D.E.
phone home" .....
ביד רועדת חייגתי למספר המבוקש ולאחר
דקות ארוכות של שאלות ותחקיר שלא היו מביישות את ה-ק.ג.ב. נמסרה לידי הסיסמה המיוחלת ! איזה אושר! איזו התפרצות של יצרים כלואים. בו
ברגע החלתי לרקד סביב התחנה באושר בלתי יתואר כשאני אוחז בידי את סיסמתי היקרה מפז
ומנפנף בה לכל עבר ללא יכולת להרגע. המחשבה
שכעת אוכל למלא את מכוניתי בנוזל היקר, מלאה את כל כולי באושר עצום.
ועל זה נאמר: "מי שלא חווה אושר
של קבלת סיסמה חדשה, אינו יודע אושר מהו!!"
הנחתי את כפתורי הכחול בשנית ובאצבע
רועדת הקשתי את סיסמתי החדשה.
בעודי עומד כך, כולי המתנה לבאות...
נשמע טרטור עדין של משאבת הדלק הממלאת את מכוניתי בנוזל היקר ואת ליבי בשטפון של
אושר בלתי ייאמן.
כך באה לסופה חוויה מופלא.
וכעת לטריוויה:- "אתמול תדלקתי בפעם הראשונה בתחנת הדלק
החדשה"
דוד אלמן
