מרחב מחייה בזוגיות
עם פריצתי למרחבי הגיל השלישי,
מצאתי עצמי במרחב של תובנות.
תובנות טיבען שתצמחנה לאיטן ועל פי
מה שאני מוכן "לשחרר".
אחת מאותן תובנות הייתה "מרחב
המחייה" בזוגיות.
עם חלוף השנים נותרתי ללא חובתי
כהורה.
עם חלוף השנים נותרתי ללא הצורך
בעומס ההתפרנסות.
עם חלוף השנים נותרתי למעשה עם
"מה שאני רוצה" ולא "מה שאני צריך".
ואני שואל עצמי: "מה אתה
רוצה בעצם?"
אחת התשובות, שדווקא הפתיעו אותי,
הייתה "זוגיות".
וכך, לאחר שנים של זוגיות שנשענה,
במידה רבה, על מוסכמות וצורך קיומי,
אני מוצא עצמי משוחרר מאלה
וכעת..... כעת ... מה?
כיצד חיים בזוגיות ללא הקשרים שהיו
עד כה?
מה בעצם יתדלק את הזוגיות?
לאחר חיכוכים כאלה ואחרים הבנתי
סוף סוף משהו חשוב.
הבנתי שכדי לחיות ביחד צריך "אויר
לנשימה"
הכוונה הייתה, כמובן, ל-"מרחב
מחייה" בכל תחום כמעט.
כאן נכנסה ההבנה שדווקא השוני, הוא
הדבר החיובי והחיוני.
ברגע שהבנתי את חשיבותו של "מרחב"
זה, הבנתי גם מה עלי לעשות בעניין.
"מרחב מחייה"
דורש פשרות.
פשרות יכולות להתפרש כויתור ואפילו
"פראיירות".
פשרות מתוך כעס לא צלחו ולא תרמו
לזוגיות.
לעומת זאת פשרות עטופות בהומור, עשו
פלאים.
התובנה שלי, מכל זה, הינה, שזוגיות
טובה תלויה הרבה בחוש הומור.
"מרחב המחייה"
יהייה פועל יוצא של התנהלות בהומור.
דוד אלמן 22/5/2017
