הרגעים הקטנים של החיים
יושב בפינה שקטה בחנות קטנה.
היא נעצרת מולי שגבה החשוף מופנה אלי.
רגשות חמים מציפים אותי.
ריחות מן העבר עולים באפי ואני מפליג במורד נהר הזכרון.
היופי הזה, העדינות הזאת, צבע העור.... כה חלק, עד שבא
להושיט יד......
נגיעה רכה הנוגעת בנפש בעצמה אדירה כל כך...
ימים של פעם, עולים וניצבים בהתרסה,
ליחשושים בלתי מובנים ועם זאת ברורים כל כך!
והרגע נעלם כלעומת שבא.... והזכרון נשאר תלוי באויר...
מי ייתן ורגעים אלה ילוו אותי עד יומי האחרון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה