ויצאו ממנו מים... (סוף, סוף!)
האמת היא שלא ידעתי כלל שאני בתוך הארון עד שמישהו נעמד לידי ובלחישה רועמת
לחש לי: "לא נעים לי להגיד לך אבל כל הקיבוץ כבר יודע!" מאותו רגע נורא נקלטו בתודעתי שלושה
דברים:-
א. שאני בתוך ארון.
ב. שאני יוצא מהארון.
ג. עומדים להפריד ביני ובין הערמונית
האהובה שלי.
למען הסר כל ספק ולמען הסר כל חלק מיותר של הארון,
אני מודיע חגיגית שכן! הסתובבתי במשך למעלה מחודש עם קטטר תלוי מהרגל השלישית (או
הרגל הראשונה – תלוי כיצד האגו הגברי מסתכל על זה).
למעשה כל מה שרציתי מובא בצורה ציורית בסרט Star
Treck ואומר הכל.....
"To
boldly pee where no one has pee'd before"
בתקופה זו הבנתי עוד מספר דברים, למשל,
כנראה שלמעלה מ 60% מאכלוסיית הגברים
עוברים דבר כזה ולרוב מחזיקים את זה בבטן ואולי גם מקבלים אולקוס נפשי.
ישנה גם תופעה מדאיגה של "הדרת נשים" בקטע הזה. מי שיצר את האדם
החליט לתת רק לגברים צ'ופציק כזה שנקרא "ערמונית" (או
"פרוסטטה" בסינית). מאחר ואני
לא יצרתי אף אחד, (טוב, בסדר, שישה ילדים ו-14 נכדים, אבל מי סופר?) אני גם לא לוקח אחריות על המחדל.
שתוקם מיד ועדת
חקירה בנושא!!
לא אלאה אתכם יתר על המידה אבל למעוניינים
יפתח כנראה בקרוב, קורס גמילה מקטטר.
כי זאת יש לדעת, העניין ממכר!! ולמעוניינים אני מוכן ללמד את רזי קשירת השקית לרגל.
בהמשך הגעתי לאחר כבוד למחלקת האינסטלציה של בית החולים שלנו
"זיו" בצפת.
מבלי להכנס לפרטים בריאותיים (את הנזק
עשיתי כבר בקטע הקודם) אני רוצה להודיע כבל עם ועדה שנופש כזה מזמן לא היה
לי!! חלקת אלוהים קטנה שכוללת מיטה עם כל
הדרוש לשימוש בה, מקלחת ושרותים צמודים. פנסיון מלא כלומר שלוש ארוחות ביום בהגשה
מלאה, עם תוספות ו"בימקום" כמו בימים הטובים בקיבוץ. צוות מורחב של
אנשים טובים שדואגים לך בכל שעות היום והלילה כלומר גם בשעות 3:00, 5:00 7:00 ופשוט מונעים ממך את הנזק הנגרם מעודף שינה.
תחילה נראים אנשי הצוות כמחמירי פנים וקשוחים, מפחידים קצת, אולם גיליתי
להפתעתי שמשפט הקסם "בוקר טוב" מזיזה להם את שרירי הפנים עד שמתקבל חיוך
מרנין למדי.
ובכן, כל האפשרויות פתוחות למי
שמועניין להשתעשע ב Pity party או לחלופין לנצל את המעמד ולהנות מכל דבר ביקום
הקטן והזמני הזה. אני בחרתי בדרך השניה ואכן יצאתי מלא התפעלות מהמקום, מהאוכל,
מהשרות, מהטפול ובעיקר מאנשי הצוות, החל מהרופא הבכיר ועד לחמודה מגוש חלב השוטפת
ביסודיות את הרצפות מספר פעמים ביום.
אפילו הנייר
בשרותים הדהים אותי ביכולת הספיגה שלו!!
רגע דראמטי עבר עלי כשהגיע עובד סוציאלי של בית החולים ובחשש גדול הודיע לי
שלאחר הנתוח, זהו, אין יותר ילדים!! - "זה
מפריע לעשות נכדים?" שאלתי – שנינו היינו על הרצפה!!
ואני........בסך הכל רציתי לחזור
הביתה בשלום
יהיה מוגזם משהו לאמר שאני ממליץ על נופש כזה אבל.... אם כבר, אז כבר!
ולמי שזקוק לתרגום:- כל הכבוד למחלקה
האורולוגית של בית החולים "זיו" בצפת. יישר כוח!
לא אוכל שלא לציין גם את השלוחה הבריאותית אצלנו, כלומר מרפאת כפר הנשיא.
נכון... יש תור וכל אחד מאתנו נמצא
בקצה התור באיזה שלב, וזה הרי הדבר הנורא מכל שיכול לקרות לנו בחיים... לא?! זה אמנם קצת גדול לעוד קטע, אבל... כל הכבוד
לצוות שלנו על המקצועיות, האכפתיות והאנושיות ... בעיקר האנושיות.
אני מקווה מאד שאף
פעם לא יהיו לנו רובוטים "יעילים" במקום הצוות האנושי!
ולכל מי שהתעניין וגם למי שזה "שמחת זקנתו", כמו שאומרים –
שיהיה לכולנו יום טוב עם הרבה בריאות...... והעיקר, יחי החופש להשתין!! ......בכל
עת ובכל מקום !!!
כל השאר זה פוליטיקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה