האם באמת המילה "זקן" היא
קללה? או שמא ברכה בתחפושת?
עד הגיעי לגיל 70 היה המושג
"זקן", מבחינתי, נחלתם של
אחרים. כלומר אדם כפוף, איטי, מהלך עם מקל וזקן ארוך אשר זמנו מתוקצב. סבא! הורי
הפכו לזקנים ככל שהתקדמתי בסולם הכרונולוגי.
באותן שנים של אבהות הייתי מהלך יחף
בכל מקום. רגלי לא ראתה נעל, עד כדי כך שסוליות רגלי הפכו לפרסות של ממש. נהגתי בפרובוקטיביות שקטה. בשחיית לילה
בבריכה דאגתי להכנס בערום מלא למיים. זכור לי מקרה שיצאתי מהמיים ושמתי עלי מגבת
כדי לרקוד על שפת הבריכה. מישהי הורידה לי את המגבת במשיכה. נעמדתי לפניה ערום
כביום הוולדי ואמרתי לה: "את הורדת את המגבת. את תחזירי אותה!" והמשכתי
לרקוד כאילו כלום.
כל האמור לעיל היה כנראה המרד שלי נגד
ה-"זיקנה" שהלכה והתקרבה בצורה מפחידה.
בגיל 70 כבר היו לי מספר נכדים
כשהמבוגר ביניהם בן 20. התפיסה שאני עצמי סבא לבן 20 לא חדרה למוחי. לא התקשרה
אצלי למשהו ממשי. הנתק בין "סבא" ל-"זקן" היה משהו בלתי מובן
כשהדבר נגע לי אישית.
אצל אחרים היה לי ברור. סבא הוא איש
זקן. נקודה!
המחלוקת הפנימית עלתה וגעתה ככל שהתרבו
הנכדים, כיום 17 במספר!!
המשכתי בעבודתי כרכז התקשורת של
הקיבוץ, עד לגיל 70, גיל בו הודעתי חגיגית על פרישתי מהעבודה הרשמית. בהיותי משוחרר ממחוייבויות העבודה
הפניתי פני לעמותת וותיקי הגליל שם נרשמתי לסמינר בשם "מתנת הגיל".
לא ברור לי מדוע נרשמתי וכשנגשתי למפגש
הראשון היה לי ברור ש-"אף אחד לא ילמד אותי.....".
מדריכת הסמינר, צעירה מבנותי, לא תלמד
אותי! מה כבר היא יכולה ללמד אותי? מצאתי עצמי
באותו סמינר עם כוונה ברורה "להראות להם!". משהו השתבש בכוונותי
ומצאתי עצמי מסתכל על חיי כפי שמעולם לא עשיתי זאת. לאחר כשלושה מפגשים היה לי
ברור מה זה "זקן" ומה לא!
זקן זו מילה שאני אישית מכניס בה תוכן
על פי התכנים הפנימיים שבי. אמת, אוכל לאשר את אשר ראיתי במושג בימי נעורי, כלומר
אדם שדועך והרבה אין לו מה לעשות כאן יותר, רק עניין של זמן והכל יסתיים.
האפשרות
האחרת הייתה מוסתרת אצלי. האפשרות של חזרה לשלב ההתפתחות האישית של ילד או נער
שאין לא דאגות קיום.
המושג של "ילדות שניה" המופנה כלפי אדם מבוגר,
מקובל לחשוב עליה כירידה בשליטה על החיים והפיכה לתלותי. לפתע הבנתי ש-"ילדות שניה"
היא למעשה חזרה לאותו חופש נפלא שאנו מכירים בילדים חסרי הדאגות. לאחר שנים של מחוייבויות, הקמת משפחה,
התבססות כלכלית, והשרדות בעולם החומר – יש מקום לחזור לאותו חופש מופלא שאנו רואים
בילדים.
חופש מופלא זה הינה המתנה המופלאה הנקראית "זיקנה".
לפתע מתחבר אצלי המושג "זקן"
למושג "חופש" ו-"ילדות".
הנכדים הקטנים מאפשרים לי להתגלגל איתם
על הרצפה ולהשתטות במילים ובמעשים.
פתאום המילה "זקן" השילה את
התחפושת ומקבלת משמעות של ברכה אמיתית!
תארו לכם ילד עם נסיון של 60-70 שנה –
יש טוב מזה??!
במשפט אחד: " זקן אמיתי הוא ילד
עם נסיון רב-שנים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה